פרשת מקץ

הפעם נדבר על שני נושאים באימון. כל אחד מאיתנו נולד עם שליחות מסוימת. ה' לא שולח נשמה בעולם שאין בה מהות, שתביא את האדם למילוי תפקידו בעולם. לצערנו, לא תמיד אנחנו יודעים את מהותנו, כי במשך השנים והנסיבות המהות מכוסה בשכבות כיסוי עד כי אנחנו איננו מה שאנחנו. באימון אנחנו מנסים לחשוף את מהותנו. את גרעין נשמתנו מדוע נבראנו ומה המהות שלנו כדי שנוכל לקיים את יעודנו בחיים. כי כל זמן שלא נקיים את יעודנו בחיים לא נהיה מרוצים ונרגיש פספוס בחיינו.
חז"ל היו ערים לדבר. הם חיפשו במנהיגי ישראל את מהותם. ישנו שיר הנקרא "שבעת הרועים" המביא את מהותם של שבעת האושפזין.
שבעת הרועים פירוש
"אברהם אבינו איש חסד, – מכניס אורחים,
יצחק אבינו נאזר בגבורה, – הוא עומד בגבורה בעקדה, ביחסו לעשו, ביחסו ליעקב...
יעקב אבינו כליל תפארת, – התורה מקדישה ליעקב 7 פרשות, כל בניו צדיקים ולא נפלטו מהמשפחה.
משה רבינו רעיא מהימנא, – הוא המנהיג המשמש דוגמא לכל המנהיגים. הוא רואה בהנהגה
שליחות לא כבוד ולא טובת הנאה.
אהרן הכהן אוהב שלום, – אוהב שלום ורודף שלום ומקרבן אחד לשני ולתורה.
יוסף הצדיק צדיק יסוד עולם, – נשאר נאמן לערכיו למרות היותו בגלות מבית אביו ובלי כל קשר.

דוד מלך ישראל מלכא משיחא". – הוא המלך הטוב שמבין כי המלכות היא עבדות לעם לכן גם יהיה משיח.

יוסף מתגלה בצדיק בפרשה הקודמת "וישב" כאשר הפיתוי הגדול עומד לפניו – אשת פוטיפר, אבל גם בפרשתנו כאשר אינו לוקח את הקרדיט לפתרון החלום על עצמו, אלא נותן אותו לאלוקים. (בראשית פרק מא, טז): "וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר בִּלְעָדָי אֱלֹקים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה". עוד יותר אנחנו רואים את צדיקותו של יוסף בפרשות הבאות כאשר הוא רואה את מכירתו למצרים שליחות מאת הקב"ה להציל את ישראל, ומוכן לסלוח לאחיו על כל העוולה שעשו לו, כי במהותו הוא צדיק. צדיק פירושו מצד אחד "צדק" אבל מצד שני מצדיק את אשר עובר עליו בין לטובה ובין לרעה.
דבר שני: האימון יש לו השפעה גם על המתאמן וגם על המאמן. שניהם עוברים תהליך תוך כדי האימון. בסיפורי יוסף המתחילים בפרשת "ןישב" נמשכים בפרשת "מקץ" ועד פרשת "ויגש" אנחנו רואים אימון שבו יוסף מאמן את אחיו ומנסה להוציא מהם את הפרדיגמה של שנאת אח בפירוש שנתנו לחלומותיו. הם ראו בחלומותיו ובהתנהגותו כלפיהם משהו מאיים על אחדות המשפחה ושלמותה. כשהם באים אליו למצרים הוא מאמן אותם. הוא רוצה לגרום לאחים לפרוץ דרך, לצאת מהפרדיגמה שלהם והיא השנאה נגד אחד האחים. כלומר, אם מישהו מהאחים נראה מאיים על המשפחה צריך להיפטר ממנו. זה יכול להיות ע"י (בראשית פרק לז, כ): "וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו". או ע"י (בראשית פרק לז, כז): "לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו". אם יצליחו להשתנות הוא יתגלה אליהם. אם לא...? הוא מנסה לעשות זאת בעזרת בנימין אחיו הקטן. כל התהליך בא לתת לאחים הזדמנות להוכיח כי הם השתחררו מהפרדיגמה שלהם והם מוכנים לפריצת דרך. אבל גם יוסף צריך להשתחרר מהפרדיגמה שלו, שהיא הרצון להביא את דבתם רעה אל אביהם. האימון שהוא מאמן את האחים משפיע גם עליו, ואחרי שהוא רואה את מסירותם לבנימין, הוא יכול להתגלות לפניהם ולשמור את הסוד המכירה בליבו פנימה ולא לספר לאביו עד יום מותו. בתהליך האימון הוא מגלה שלאביו אין קשר לעניין לכן מוטב שלא ידע על כך.
הנה ראינו כיצד יש השפעה הדדית באימון בין המאמן והמתאמן. המאמן רק צריך לדעת את הגבולות ביניהם ולא לערב בין מאמן למתאמן.