יום רביעי, 7 ביולי 2010
פרשת מטות מסעי 2
עברה שנה ואנו מתחילים שנה חדשה, מקווה מאוד שנהניתם ממה שכתבתי בשנה שעברה, אבל יש להתמיד ויש עוד דברים רבים שאפשר ללמוד על אימון בעזרת פרשות השבוע אם באופן ישיר, או על דרך המשל. ואולי בע"ה ייצא בסוף ספר למאמנים ולמתאמנים. ואתם קוראי הייתם הראשונים שזכיתם ללמוד ממה שכתבתי, אז תודה לכם.
בפרשתנו אנו קוראים על נקמת בני ישראל במדיינים. מדוע התנקמו? התורה מגלה לנו שהמגפה שבאה בעקבות עבודת "בעל פעור" ושגרמה למותם של (במדבר פרק כה, ט): "וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף". אלה שפיתו את בני ישראל לעבוד לבעל פעור היו המדייניות, שהתנדבו לעבוד בזנות, כדי לגרום לעם לעבוד עבודת אלילים. לכאורה סתירה בתורה. בבמדבר פרק כה, א כתוב: "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב", אבל אלה שבאו למשה להתחתן הם זמרי בן סלוא משבט שמעון וכזבי בת צור ממדיין. רש"י מיישב את הסתירה בכך שבנות מואב לא רצו לזנות, במקומן הגיעו המדייניות.
התיקון היה בפגיעה בזמרי וכזבי, בפגיעה במדיינים ובהריגת בלעם בן בעור – אבי הרעיון שהביא למותם של 24,000.
אבל אז קורה דבר מעניין (במדבר פרק לא, ט): "וַיִּשְׁבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת נְשֵׁי מִדְיָן וְאֶת טַפָּם וְאֵת כָּל בְּהֶמְתָּם...". מה שמביא את משה להאשימם (במדבר פרק לא ,יד - טז ): "וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל ... וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה הַחִיִּיתֶם כָּל נְקֵבָה. הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּה' עַל דְּבַר פְּעוֹר וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה בַּעֲדַת ה'". השאלה המתבקשת היא: כיצד יכלו בני ישראל אחרי מה שקרה להשאיר דווקא את הנשים ולקחת אותן בשבי?
התשובה מבחינה אימונית היא: לכל אחד מאיתנו יש "שדונים" ופרדיגמות שמביאות אותנו לחזור להתנהגויות ישנות, שאולי היו מועילות לנו בזמן עבר, אבל אח"כ הן התחילו להפריע ופגעו בנו. כך גם בעניין המדיינים, אף על פי שפינחס הצליח לפרוץ דרך ולעצור את המגפה, אבל כשעמדו מול בנות מדיין,אף על פי שידעו מה גרמו בנות מדיין, פשוט חזרו, למה שהיו רגילים למקום המוכר להם. כך עשו גם בני ישראל. כשהרגו את המדיינים הם חזרו ולקחו את בנות מדיין בשבי, כפי שהיו רגילים קודם לכן.
משה ואלעזר הכהן מבינים, אם רוצים לשמור על פריצת הדרך של פינחס היו הלוחמים צריכים להימנע לקחת בשבי מבנות מדיין, ואם לקחו כבר, יש להרוג את בנות מדיין שידעו איש, כדי שלא יביאו את בני ישראל לזנות ולעבודה זרה. ככפי שקרה לבני ישראל קודם לכן.
ובדרך המשל, אפשר ללמוד שיש להילחם נגד ה"שדונים" שמפריעים לנו להתקדם ולפרוץ דרך. א. יש לעמוד מול השדונים, להסתכל להם בעיניים, ולומר להם, כרגע אתם מפריעים לנו להתקדם, אינכם מועילים לנו, לכן עזבו אותנו, אנו לא זקוקים לכם יותר. ב. אם יש צורך אפילו "להרוג" אותם.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה