יום חמישי, 19 באוגוסט 2010
פרשת כי תצא
פרשתנו פותחת ב"אשת יפת תאר: "כי תצא למלחמה על איביך ונתנו ה' אלקיך בידך, ושבית שביו. וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה. ההתחלה היא בחשק, ביצריות, המשכה "מי ישורנה". (דברים כא, י – יא) יש אהבה ויש התאהבות. ההתאהבות היא רגש ראשוני, לא מתמשך הרבה זמן, הוא חולף ואם הכול בסדר היא נהפכת לאהבה. אם לאו ההתאהבות נהפכת לשנאה. בהמשך הפרשה כתוב:"כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה... (שם כא, טו) התורה רוצה למנוע מאיתנו את השנאה בין בני הזוג, לכן מצווה היא שאחרי ההתאהבות הראשונה על הלוחם לחכות חודש ימים.
התורה מתחשבת בכל הגורמים המעורבים בסיטואציה, ורצה שלמצב זה יהיה סוף טוב לכולם. היא מתחשבת בשבויה ונותנת לה לסגור פרק. היא הייתה מהאויבים, היא צריכה לסגור את הפרק הזה כדי להתחיל חיים חדשים. לכן עליה לשבת חודש ימים ולבכות את הוריה. במקביל התורה רוצה לתת ללוחם, שבלהט הקרב והמלחמה, התאהב באישה מהאויב לבדוק אם זאת אהבה או התאהבות. היא יושבת ומבכה את הוריה מגלחת את שער ראשה, אין לו רשות לגעת בה ובגופה ולמלא את צרכיו המיניים. בפסק זמן זה יתברר לו אם הוא באמת אוהב אותה או לא. רק אחרי חודש ימים יכול הוא לקיים איתה יחסי אישות, ולהינשא לה.
ביהדות יש איסור לזוג לגעת אחד בשנייה טרם נישאו. לכאורה בימינו זה נראה טיפשי. יש החושבים שמוטב שזוג יחיו לפני הנישואין יחד. ולא היא, התורה מאמנת אותנו לאהוב נפשית את בן או בת הזוג, רק אחרי שהם התאהבו רוחנית בלי מגע גופני הם יכולים להינשא ולממש את אהבתם הגופנית, כדי להגיע לשלמות זוגית. כי אם מתחילים באהבה גופנית בלבד, זו דועכת ואם אין אהבה רוחנית שאינה קשורה במגע גופני, הדרך לפירוד היא ממשית. אבל אם ישנה אהבה רוחנית, דעיכת האהבה הגופנית לא תגרום לפרידה היא תישמר עד שהתשוקה תחזור לבני הזוג.
למדנו משהו חדש, התורה גם במקרה שלנו רצתה קודם שתהיה אהבה רוחנית, שיש לה כוח להמשך לעד, עוד לפני שתהיה אהבה גופנית. לכן השאירה את "אשת יפת תואר" חודש ימים, כדי שלוחם ירגע ויחליט אם הוא אוהב אותה או לא. כך גם רוצה התורה שנתנהג כלפי בני הזוג לפני החתונה. לכן יפה אומרת הכלה "השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באיילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ (שיר השירים ב, ז ועוד).
אם התברר לו שאינו נמשך אליה יותר, ואינו אוהב אותה רוחנית הוא משחרר אותה ואסור לו להתעמר בה ולמכרה למישהו אחר, או לעם אחר. היא חופשייה ללכת לדרכה. ועל זה כתב רש"י שדברה התורה כנגד יצר הרע. כי ידעה התורה שבזמן המלחמה יצרו יגבר עליו (אולי עליהם) והוא לא יוכל לברר אם באמת הוא אוהב אותה או זה "סטוץ" ולא יותר.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה