פרשת נצבים וילך
כמו שכבר דברנו על פרדיגמות, שהם התנהגויות המגבילות אותנו מלפרוץ דרך ולממש את הפוטנציאל שיש לנו. כדי שנצליח לצאת מהתנהגויות המגבילות שלנו עלינו להכיר שיש לנו התנהגות מגבילה, לעשות reset"" על התנהגות זו, כדי שנוכל לשנות דברים בחיינו. למשל, שמציעים להומלס דירה לגור בה, הרבה פעמים הוא יעדיף להישאר ברחוב, כי שם הסביבה מוכרת לו, ואילו לגור בבית מפחיד אותו, כי השינויים שיצטרך לעשות בעקבות הכניסה למקום מגורים מפחיד אתו. אבל אם יעשה את השינוי היחיד הזה זה ישנה לו בכל מיני מקומות נוספים.
הפרשה שלנו מדברת על התשובה. אנו מוצאים בפרשה את ההתנהגויות שלנו המונעים מאיתנו ללכת בדרך ה' דברים פרק כט , יח): "וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה". יש לנו את התירוץ מדוע להמשיך בדרך הרגילה שלנו. אע"פ שאנחנו יודעים שזה לא טוב לנו, ולאן תוביל הדרך שלנו – ודאי לא לפריצת דרך והתקדמות אלא לאסון, ובכל זאת אנחנו ממשיכים בהרגל הישן, כי אותו אנחנו מכירים. רק אם נכיר בעובדה שזוהי אינה הדרך (הכרת החטא) עשינו חצי עבודה, עלינו עכשיו להחליט שאנו עוזבים את דרכנו הקלוקלת, להעמיד מטרה חדשה שתקדם אותנו בחיינו ותגרום לנו לפרוץ לדרך חדשה שתביא אותנו לקרבת ה'. (דברים פרק ל, א – ב) "וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. וְשַׁבְתָּ עַד יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ"
וראו את הפלא, גם ה' ישוב אלינו לקדם אותנו בדרך הטובה – ההחלטה היא שלנו, בביצוע יעזור לנו ה' – רק אם נחליט נכון. וכך נאמר בהמשך הפרשה (דברים פרק ל, ג)" "וְשָׁב יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה". בכלל עניין התשובה הוא דרך אימונית לדוגמא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה