יום רביעי, 2 בספטמבר 2009
פרשת כי תבוא
כמה דברים יש באימון על מנת להצליח. דבר ראשון להגיע למסקנה שמה שאנו עושים אינו מקדם אותנו לשום מקום. (פשוט "תוקע אותנו"). עצם הידיעה היא כברחצי עבודה.
דבר שני להתנקות מהעבר הלא רצוי. בכלל טוב כל יום להתנקות מהדברים שלא מקדמים אותנו באותו יום. יותר נכון, הפריעו לנו גרמו לנו להיתקע, להתבאס... ראו את המצגת על השרברב שהיה מגיע הביתה היה תולה את כל צרותיו על עץ בגנו, כדי לא להכניסם לביתו, ולמחרת כשקם לקחת אותם מהעץ הוא ראה שחלק מהם נעלמו והאחרים לא נראו כל כך נוראות כפי שנראו אתמול, לכן הוא היה מאושר.
דבר שלישי להציב מטרה חדשה לשאוף אליה.
בתחילת פרשתנו בשתי המצוות הראשונות, פרשת הביכורים ופרשת ביעור מעשרות (דברים כ"ו, א – ט"ו) אנו מוצאים את שלושת הפעולות הללו.
1. בשעת הבאת הביכורים אומר המביא מעין תפילת התנקות הוא מכיר בעבר הקשה שלו, בעזרתו של ה' לשחרר אותו מהפרדיגמות שלו.
2. בהצבת מטרה בתפילה ובשמחה בכל הטוב שנתן אלוקים לו למביא (י"א, ובעיקר ט"ו "השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש".
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה