פרשת יתרו

באימון עסקי, כשאנו בודקים בעיות ורואים שלעסק יש פוטנציאל טוב להצלחה, אבל משום מה הוא מקרטע. אבל המנהל נראה בעל יוזמה ובעל יכולת ביצוע ובכל זאת העסק תקוע. לכן נקראנו להציל את העסק. אנחנו בודקים כמה דברים. האם יש עבודת צוות? האם יש סיעור מוחות בין אנשי הצוות והניהול? מה יחסי העבודה? כיצד מרגישים כולם מהמנהל עד אחרון הפועלים? הנה מתברר לנו שהכול תקין. היחסים בין אנשי הצוות טובים, היחס של ההנהלה לעובדים תקין ואפילו יותר מזה, ובכל זאת העסק לא עובד. "מה קורא כאן?" אנחנו שואלים. ואז מתברר לנו כי המנהל אוחז את כל הקלפים בידו, ושום החלטה קטנה או גדולה לא יוצאת לפועל בלי אישורו. אף אחד אינו נוקף אצבע בלי אישורו של מנהל המפעל. אנחנו מבינים כי הבעיה היא במנהל ואנו מאמנים אותו להאציל סמכויות, ללמוד לסמוך על מנהלי המחלקות... הנה בפרשתנו דווקא יתרו מלמד אותנו חשיבות ההאצלה של סמכויות.
בתחילת הפרשה אנו קוראים על מינוי שופטים בישראל. התורה מספרת לנו כיצד משה יושב מבוקר עד ערב וכל העם מגיע אליו להישפט. השאלה שנשאלת היא: האם משה לא הרגיש שזה קשה ובלתי אפשרי, הן מבחינתו והן מבחינת עם ישראל? מדוע הוא צריך לקבל עצה מיתרו? משה עובר תהליך של האצלת סמכויות. משה בטבעו צריך להרגיש שליטה בנעשה. קשה לו להאציל סמכויות לכפופים לו. התהליך הזה מתחיל בפרשתנו, וממשיך עד השנה השנית לצאת בני ישראל במצרים בו משה מבקש שה' ישחרר אותו מתפקידו (במדבר י"א), ואז מציע לו ה' את שבעים הזקנים שיעזרו לו בניהול העם. מנהל טוב צריך לדעת להאציל סמכויות לכפופים לו. כאן מתחיל משה את התהליך. לכן אומר לו יתרו (שמות פרק י"ח, י"ז): "עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ" רשי: בעצה אמר לו: צא הימלך בשכינה. גדולתו של משה היא שהוא מוכן לקבל את עצתו של יתרו (שמות פרק י"ח , כ"ד): "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר". זה מכין את משה למשבר חטא המרגלים ששם משה מאציל סמכויות שלטוניות לשבעים הזקנים.
... וכדי שהמנהל יוכל להאציל סמכויות כדאי שנעצים אותו ואם הוא ירגיש בטוח בעצמו יהיה לו קל יותר לתת סמכויות לאלה שהם תחתיו. פרשתנו מדברת גם על "העצמה" שנותנת לנו כוח לפרוץ דרך ל"עתיד רצוי" . דבר זה נכון לגבי כל אחד מאיתנו גם למורים שבתוכנו, שנדע להעצים את תלמידנו.
אחד הדברים שאנו עושים באימון הוא "העצמה" להעצים את המתאמן, כי המתאמן שסובל מרגשי נחיתות, מדימוי עצמי נמוך יהיה לו קושי להתמודד עם קשיי היום יום, ובוודאי עם פריצת דרך לעתיד הרצוי. (כאלה הם הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, ומהיפראקטיביות). בפרשתנו אנו מוצאים את ה' מעצים את ישראל. (שמות פרק יט, ה - ו): "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". איזו הערכה והעצמה מעצים ה' את בני ישראל. גם לפני כן מזכיר להם ה' שהוא הוציאם ממצרים, ונשא אותם על כנפי נשרים. זו זכות מיוחדת לכן הם גדולים ועליהם לשכוח את העבר של העבדות ולפרוץ דרך ולהפוך ל"ממלכת כהנים".