פרשת אחרי מות קדושים

(ויקרא פרק טז א): "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ". התורה מציינת שפרשה זו נאמרה אחרי מותם של נדב ואביהוא, ולא כסדר הכתובים. הפעם נבחן מדוע אין פרשת יום הכיפורים לא כתובה מיד אחרי מותם של בני אהרון, ונדחתה כן למקומנו? ומה מקומה של פרשה זו מלמד לגבי אימון.
ב"אימון ממוקד פתרון" אנו קודם כל מסמנים את הנקודה אליה אנו רוצים להגיע, אל הפתרון הרצוי לנו, מנסים למצוא היכן מ-1 עד 10 אנחנו נמצאים כרגע, ומה הצעדים שנעשה כדי להגיע לפיתרון, צעד אחרי צעד. לא תמיד אנחנו בשלב 1. השלב בו אנו נמצאים מראה על הכוחות שיש בנו כבר, ומכאן קל לנו להתקדם במעלה הסולם.
כדי להתעלות ביום הכיפור ולכפר על עוונותינו ולפרוץ דרך לקראת השנה החדשה. כדאי לנו בדוק באיזו רמה אנחנו ולבנות את השלבים להגיע לפיתרון. ככל שנתכונן כל השנה לקראת היום הגדול כך נצליח יותר. אם נהיה בתחתית הסולם יהיו לנו יותר שלבים כדי להגיע לפיתרון הממוקד שחלמנו עליו. ואולי נתעלה ביום הכיפורים , אבל פחות ממה ששאפנו.
התורה מתווה לנו את הצעדים שעלינו לעשות. שלב ראשון עלינו לא להשתכר, כי השיכרות אֵם כל חטאת. השלב הבא, לא להכניס לפה דברים אסורים – מאכלות אסורים. ומכאן מה לא להוציא מהפה, כי הצרעת באה על לשון הרע, ראו משה באות השני, ומרים שנצטרעה, כי דברה על משה לשון הרע, מצד שני לא להתגאות כי גם על כך באה הצרעת. ראו אצל נעמן שר צבא ארם, ואצל עוזיהו המלך שגאוותו הביאה אותו להקריב קטורת במקדש, בניגוד לכתוב בתורה, והתוצאה לא אחרה לבוא והוא קיבל צרעת במצחו, על גבהות המצח שלו. הנה אם נעשה את ההכנות הללו לפני יום הכיפורים נוכל להתעלות ביום כיפורים, ולפרוץ דרך.
למדנו שבאימון צריך לתכנן את הצעדים שלנו על סמך הכוחות שנמצאים בנו. כך נוכל צעד אחרי צעד להתקדם לפתרון הממוקד. אז בהצלחה לכולנו. (נכתב בהשראת מאמרו של ד"ר מוריאל, עיונים במקרא).