פעמים רבות דברנו בלוג הזה שאם נכשלנו במשימה זה לא סוף העולם. היציאה מן הכישלון לפריצת דרך תלויה בנו. אנחנו יכולים לצאת מהכישלון מחוזקים ולהפוך בעצם את הכישלון להצלחה. זה מה שאמר ה' לקין אחרי שלא קיבל את מנחתו. (בראשית פרק ד, ז): "הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ". הכול תלוי בך ובבחירתך, אם תיטיב את דרכך – שאת תרים ראש ותצליח לפרוץ דרך. כידוע קין לא בחר לפרוץ דרך והרג את הבל, כך חשב תיפטר הבעיה, אם הוא יהיה יחיד לא יצטרך להתחלק עם קין באהבת האלוקים. וכולנו יודעים שבסוף גם קין לא זכה באהבת אלוקים אלא שת הבן הנוסף שנולד לאדם וחוה.
כבר דברנו פעמים רבות כי מכישלון אפשר להיבנות. מדבר שלכאורה הוא רע אפשר לצאת ממנו ולפרוץ דרך הדבר תלוי בבחירתנו, וכיצד אנחנו מכנים את המצב. אם המצב בעינינו הוא אתגר נוכל לצאת ולהיבנות ממנו. אם הוא בעיה וקושי יקשה עלינו מאוד לצאת ממנו. זאת אנחנו רואים בפרשת בראשית. מהתהו ובהו יצא עולם מסודר עם חוקים משלו. מהחשך יצא אור. אין זה אור השמש כי אם אור מיוחד, כי השמש, הירח והכוכבים נבראו רק ביום הרביעי. התורה מלמדת אותנו שני דברים כי מהתהו ובהו יכול להברא עולם מסודר ויפה ומהחושך יכול לצאת אור גדול מאוד, השאלה היא מהי הבחירה שלנו. ועוד יותר מכך האור שיוצא מהחושך, הסדר שיוצא מהתהו ובהו הוא הרבה יותר מתוק, הוא יותר משמעותי מאשר סתם אור או סתם סדר.
נכשלתי בטסט אני יכול להאשים את המורה לנהיגה, אני יכול להאשים את הבוחן, אני יכול להאשים את משרד הרישוי, את שר התחבורה את כל העולם, ואולי את הכביש המשובש והתמרורים, אפשר גם את האוטו עצמו. האם אבנה מכך? האם כל האשמות הללו יביאו לי רישיון? התשובה היא: ודאי שלא. עד שלא אקח אחריות על מעשי אין סיכוי שאצליח לצאת מהכישלון. לקחתי אחריות אף אחד לא אשם רק אני אחראי לכישלון. עלי לזכור כי איני יכול לשנות את הזולת, הסיכוי לשנות נשאר רק אצלי, אותי אני יכול לשנות. עכשיו אני יכול לבנות אסטרטגיה שתביא לי לקבל רישיון. לשפר את הנהיגה, להקשיב יותר להוראות המורה לנהיגה, להבין את תקנות התעבורה ומטרתן, ושהם לא נגדי אלא לטובתי, להכיר טוב יותר את הכביש את האוטו בו למדתי נהיגה... ואז לבוא לטסט הבא מוכן יותר מרוכז יותר, בלי דעות קדומות ולהצליח.
ועוד דבר שאפשר ללמוד מפרשתנו. דבר זה למדתי מהפילוסוף פרופ' נֱהְר שלימדני באוניברסיטת תל אביב, הנה מצאנו בפרשת בראשית עד ימי למך שלא היה דיבור בין בני אדם. לא מצאנו שאדם וחוה דברו ביניהם ואצל קין והבל זה בולט ככתוב (בראשית פרק ד, ח): "וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ". וכבר שואלים הפרשנים ומה אמר לו? ותשובות רבות לשאלה. אני בא רק להוסיף שהתורה מבליטה את חוסר ההקשבה, שהביא לאדם לאכול מעץ הדעת, לקין לרצוח את הבל. אי דיבור ואי הקשבה בין בני אדם מביא רק צרות. הנה למך דבר עם נשותיו, אמנם הוא אמר שיר הלל להריגה, אבל זה מנע את הרצח הבא. מכאן מסקנה שדיבור תוך הקשבה יכול רק לעשות טוב לכולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה