פרשת ויצא מספקת לנו חומר רב בנושא האימון. בכל אימון יש להציב מטרה שאם נצליח אליה יחשב הדבר להצלחה ולפריצת דרך אי הצבת מטרה ברורה שתחשב להצלחה באימון, בסופו של דבר תביא לכישלון כל האימון ויותר מזה לא נוכל למדוד ולדעת אם הצלחנו באימון. על זאת דברנו בשנה שעברה. על הדרך שבה נוכל להשיג את המטרה אותה הצבנו לעצמנו שלב אחרי שלב כמו בסולם של חלום יעקב.
השנה נדבר על הצורך להתגבר על קשיים, ועל כי כישלון הוא יכול להצמיח השאלה איך נקבל אותו. התורה מספרת לנו על מסכת התעללויות שמתעלל לבן ביעקב. אחרי שבע שנים של עבודה קשה עבור רחל, בליל הכלולות, לבן מחליף את רחל ונותן ליעקב את לאה, אשתו האהובה אינה יולדת לו בנים, רק אחרי כל הלידות נולד יוסף. יעקב רוצה לחזור לבית אביו ולבן מעכב אותו ומבקש שיעבוד אצלו תמורת שכר, כי הוא רואה שה' שולח לו ברכה בגללו. "ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך, נחשתי ויברכני ה' בגללך" (בראשית, ל, כז). הוא מבטיח לו גם משכורת נאה, אבל מחליף אותה כמה פעמים כמו שאומר זאת יעקב לנשיו בנותיו של לבן: "ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים (המילה "מנים" באה מהמילה "מניין" ורש"י מפשר שאין מניין פחות מעשרה, "עשרת מנים" = מאה פעמים). אבל יעקב לא מתייאש הוא סומך על ה' והוא פועל. בכל פעם שנסגרת בפניו דלת הוא מוצא דלת חדשה שנפתחת ומוציא ממצבו החדש את המיטב. כך הוא מתקדם ויוצא מבית לבן עשיר. הגיע במקל וחזר עם רכוש גדול ומשפחה גדולה. "קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך, כי במקלי עברתי את הירדן הזה, ועתה הייתי לשני מחנות" (שם, לב, יא). מה שמלמד אותנו שאסור לנו להיתקע בעתיד המצוי להאמין שהזמן יוביל והדברים יסתדרו, אלא עלינו לפרוץ דרך ולהגיע לעתיד הרצוי לנו,
ואולי גם דברי ביקורת על יעקב הכתוב מספר לנו. "ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא" (שם לא, כ). הבריחה הזו יכלה לעלות לו ביוקר כפי שמסופר בהמשך. האלוקים צריך להתערב ולומר ללבן שלא יפגע ביעקב.הפעם יעקב לא היה אמיץ מספיק להתמודד עם לבן, והיה צדק לפחד שלו, אבל צריך להתגבר על הפחד על השדונים שלנו ולשנות ולפרוץ דרך. בריחה לא תמיד תועיל. מוטב להתמודד עם ה"שדונים שלנו ולעמוד פנים מול פנים עם האתגר. ושיהיה לנו בהצלחה.
