כשאנו משווים את נוח לאברהם, בולט הבדל משמעותי בתגובה של נוח ובתגובה של אברהם להודעה שה' הודיע להם על חורבן. ה' הודיע לנוח על המבול ועל השמדת האנושות והשארת משפחתו לבנות עולם חדש. והכתוב נמנע מלהזכיר את תגובת נוח. (צריך לשים לב למקומות בהם התנ"ך מביא שתיקה של גיבורי הסיפור ולמקומות בהם התנ"ך מכניס דיבור בפי גיבוריו; גם לשתיקה וגם לדיבור יש משמעות).
לעומת נוח, אברהם שחש בסכנה שמרחפת על סדום מעיז ומתווכח עם האלוקים, וראה פלא, הקב"ה כאילו מוותר לו. (גם אם אברהם בסופו של דבר לא הצליח במשימתו, כי לא היו עשרה צדיקים בסדום) הוא לכל הפחות העיז וניסה).
נוח הוא מובל, הוא תקוע בפרדיגמות שלו, שהצילו אותו מהמבול, אבל לא קידמו אותו לשום מקום. שתיקתו והתבטלותו לפני האלוקים, מראה כי גם שמנוח לא תבוא הישועה לעולם. הוא צדיק לעצמו, חסר יוזמה לפני האלוקים ואינו מנסה להציל את העולם מן המבול. בכל זאת כאשר נוח יוזם, ומקריב קורבן לאלוקים הוא מצליח להציל את העולם מפני מבול נוסף.
אחרי נוח יש לנו את דור ההפלגה, הם מקימים מגדל וראשו בשמים, ומחליטים לא להתפזר ולהמשיך להיות מאוחדים בדעתם, בממונם ובמקומם. למרות שיוזמה זו היא בניגוד לרצון האלוקים, הוא אינו משמידם, ואפילו לא מענישם, ורק גורם להם להתפזר בכל העולם בדרכי נועם, ע"י כך שהוא מבלבל את שפתם. ואם נשאל מדוע, כי דור זה היה בעל יוזמה לקח אחריות על חייו, ופעל להגשימם.
אברהם הלך צעד נוסף ולקח אחריות על עצמו ועל בני דורו. (בניגוד לנוח), היוזמה החלה בפרשת לך לך, שהוא הולך ועוזב את המקום הנוח שבו חי והלך למקום חדש והתחיל חיים חדשים. וממשיך בפרשתנו כשהוא לוקח אחריות על סדום, ומנסה להצילם, ממשיך הלאה שהוא לוקח אחריות על לוט בן אחיו, ורודף אחרי ארבעת המלכים שלקחו אותו בשבי, מנצח אותם ומחזיר את לוט ואת הרכוש לסדום. כל דרכו של אברהם היא לקיחת אחריות, וביצוע המשימות שלקח על עצמו.
ויש עוד יוזמה שזוכה להצלחה, אע"פ שמחינה מוסרית אינה נכונה. זאת היוזמה של הבת הבכורה של לוט להקים זרע למשפחתם מאביהם. אע"פ שהיוזמה מקורה בחטא מוסרי גדול, בכל זאת הן מצליחות, כי במצב שהן היו, כאשר להרגשתן העולם נהרס הן עושות את מה שהן חושבות לנכון ע"מ להציל את האנושות, ולהמשיך את המשפחה לבל תיכחד. והקב"ה מסייע להן.
מה למדנו מכך על אימון? שבאימון המאמן מלמד את המתאמן לקחת אחריות על מעשיו. על ההצלחות ועל הכישלונות. גם כישלון יכול להפוך להצלחה אם נתבונן בכישלון כאתגר, ננסה להבין למה נכשלנו, ונתקן את מעשינו ודרכנו.
